מטרות 05/2017

הקרוספיט אופן חלף ועבר, ואני לא לקחתי בו חלק. לא התאים לי. ככה יצא. מכיוון שגם ככה לא התכוונתי להרשם, אני יכולה גם עכשיו לקרוא מה שכתבו אחרים, להסתכל על האימונים, להשוות את עצמי, לקחת חלק בחוויה. אני גם אעשה את זה, בפוסט נפרד.

בזמן שחלף גם נהיה ברור יותר מה מתאים לי – GTG. מה שאומר – התמקדות בכמות קטנה של תרגילים. הגמישות שלי השתפרה והצלחתי להכניס אותה בתור חלק קבוע מהחיים. בעיקר בגלל שהצלחתי לעשות את זה טוב. גם על זה – פוסט נפרד.

עברתי ל-PULL UP. בגלל שאני לא ממהרת (וגם זה נושא לפוסט נפרד) זה אומר שוויתרתי על הסיבולת ועל ה- CHIN UPS. אני לא יודעת אם אני יכולה לעשות 8 צ'ין אפס, אבל אני יכולה לעשות חזרה אחת מושלמת של PULL UP אחרי הרבה עבודה, ואני מתכוונת להמשיך לעבוד על PULL UP, עד שאעלה בחזרה למספרים יותר גדולים.

אני מתקדמת בפרס. יש עוד הרבה לאן להתקדם, ואני חושבת על איך לשלב את ההתקדמות בפרס עם עוד משהו. אני חושבת שהגיע הזמן להאט בהתקדמות בפרס, וזו הזדמנות פז להכניס תרגיל נוסף. חושבת איזה. יש מבחר רחב.

אז מה המטרות שלי לזמן הקרוב?

להמשיך להתקדם בפרס, במתח ובגמישות. להוסיף דברים חדשים. בקצרה – להמשיך במה שאני עושה עכשיו.

 

בחזרה לבלוג

עבר הרבה זמן מאז שכתבתי בפעם האחרונה. לא הפסקתי להתאמן. הפסקתי כמעט לחלוטין את המבנה של "אימון" ועברתי ל-GTG בתור שיטה עיקרית. זה מקל על החיים – זה יאפשר לי לסגור את הפער בבלוג ולכתוב על כל השבועות שלא כתבתי עליהם במהירות – פוסט אחד עבור כל שבוע, 4 פוסטים לחודש. לא הרבה.

גם האפשרות של לדלג ופשוט להמשיך פתוחה בפני כעת. פעם, לא הייתי חושבת עליה אפילו. עכשיו אני יכולה לשקול אותה, ולהחליט לא להשתמש בה. בעיקר בגלל הקלות שבה אוכל להדביק את הפער.

הרבה השתנה, יש הרבה על מה לכתוב, הרבה מה להגיד. חשבתי להפסיק לחלוטין עם הבלוג – כי הוא היה מטלה שלא התחשק לי לבצע. אבל כשבאתי לכתוב את ההודעה הזו גיליתי שבעצם אני רוצה לכתוב…

 

לא אימון יומי 22/01/17-28/01/17

שבוע שני במחזור אימונים.

השבוע הקטנתי את המעומס המתח רחב – העצירה למעלה הייתה לספירה של עד חמש. במקביל הגדלתי את העומס בפרס לסטים של שתיים (שזו הייתה אחת הסיבות לא למהר עם המתח הרחב, יחד עם המנוחה מעודף העומס). במהרה התברר שמה שעשיתי לפני כן כבר לא יעבוד, ואי אפשר יהיה להתקדם שניים וחצי קילו בכל יד כל שבוע – הפרס נעקה לאט יותר ובקושי, אם לא נחתי מספיק בין הסטים לא הצלחתי בכלל. בקיצור, לא אותו הדבר. חוץ מהזה, חיפשתי מתיחות במקום הכפות ידיים לרצפה, כי גם כשעמדתי על הגבהה זה כבר קל מידי.

ביום ראשון עשיתי שש סטים של מתח רחב (כל סט כלל מתח רחב אחד עם הפסקה לספירה עד מש למעלה), ושש של פרס. חוץ מזה היו ארבע סטים של מתיחה חדשה – רגל על השולחן (בזווית ישרה פחות או יותר), והתכופפות קדימה – בניסיון להצמיד את הברך לרגל, או התכופפות עם גב ישר, מהאגן. חוץ מזה היה אימון יומי של שישה סטים של צ'ין אפס.

ביום שני היו חמישה סטים של מתח רחב ושמונה של פרס. היו גם הרבה ניסויים עם המתיחות. שני סטים של לרבך בישיבה, שלושה של ראש לברכיים בישיבה, שבעה של כפות ידיים לרצםה, שלושה של רגל ישרה על השולחן. כל מתיחה היא למשל שלושים שניות לפחות.

ביום שלישי היו שישה סטים של מתח ופרס. ארבעה של כפות ידיים לרצפה ואחד של רגל ישרה על השולחן (בכל רגל. כל מתיחה שהיא לא לשתי הרגליים יחד תעשה לכל רגל).

ביום רביעי היו חמישה סטים של מתח, פרס, כפות ידיים לרצפה.

ביום חמישי החלטתי שמיהרתי מידי קדימה. החלטתי לחזור אחורה, למתח רגיל, לא רחב, ופרס בבודדים. אחרי הכל, הרעיון ב-GTG זה לא להתאמן עד לכשל. אומנם לא תמיד עשיתי את זה ככה, אבל החלטתי לנסות זאת כך. לכן עשיתי עשרה סטים של שני מתח רגיל ופרס אחד בכל יש של שתיים עשרה וחצי קילו. חות מזה עשיתי גם עשרה סטים של כפות ידיים לרצפה. החלטתי שאעשה זאת תוך התכופפת מהאגן, עם גב ישר, והשענות על בלוק היוגה שלי, קצת כמו כשהתחלתי את המתיחות שלי.

ביום שישי עשיתי ארבע מתח רגיל. זה היה שיא אישי, גם אם לא מפתיע.

אימון יומי 26/01/17

חמישה סטים של צ'ין אפס, שלוש דקות הפסקה בינהם. 7-4-3-3-3.  אלה הם חמשת הסטים המקסימליים שבאמת נמצאים בבעלותי…

בתור חימום עשיתי סט של 3 צ'ין אפס שלוש דקות לפני האימון, אז אפשר לומד שזה בעצם 3-7-4-3-3-3

 

אימון יומי 22/01/17

CHIN UP, שישה סטים (לא בגלל תכנון מראש, אלא כי החזרה על סטים לא מתאגרים מבאסת אז לפעמים אני מחפשת איך להגדיל את העומס על ידי הוספת עוד סטים), שלוש דקות הפסקה ביניהם. שוב צלחתי לעשות 8 צ'ין אפס!

8-4-3-3-3-3

מעורר חשק לאחד הדברים שרציתי מזמן – מחזור אימונים מוקדש ל-GTG צ'ין אפס.

אימון יומי 18/01/17

 

מה אפשר לומר? מתח ב-CHIN UP, חמישה סטים, שלוש דקות הפסקה ביניהם. 7-4-3-3-3

כל מה שאפשר לעשות זה להבין שה 8-5 היה פוקס, שיא אישי שלא נמצא בבעלותי עדיין. אבל י לאן לשאוף…

לא אימון יומי 15/01/17-21/01/17

שבוע ראשון במחזור אימונים.

בשבוע הזה עמסתי יותר מידי על גידים ועוד כל מיני דברים שהם לא שרירים, והבנתי את זה רק בדיעבד. עשיתי מתח רחב, כמו בשבוע הדלוד, אבל עם עצירה של עשר שניות. ופרס, כל יד בנפרד, של שתיים עשרה וחצי קילוגרם. חוץ מזה עשיתי מתיחה של כפות ידיים לרצםה (עם רגלים ישרות וצמודות, מן הסתם).

ביום ראשון עשיתי שש מתח וכפות ידיים לרצפה, ותשע פרס. ביום שני זה היה עשר מכל דבר.  ביום שלישי נחתי. ביום רביעי עשיתי שמונה מתח וכפות ידיים לרצפה, ועשר פרס (כשהפרס היה שש בבודדים, ושני הסטים האחרונים היו סטים של שניים במקום אחד). חוץ מזה לא רשמתי מה עשיתי במתח באותו יום, זה כנראה היה מתח רחב עם ספרה עד עשר להפסקה, אבל לא בטוח.  חוץ מזה עשיתי אימון של מתח בצ'ין אפס.

ביום חמישי עשיתי עשר פרס, אבל רק מתח רחב אחד, עם חמש שניות הפסקה. רק אז הבנתי שהכאב בביספס, שהוא לא כאב שרירים, הוא מהמתח. עשיתי את המתח בשביל להפעיל ולחזק את שרירי הגב, ולא ציפיתי שהביספס הם שיסבלו. ועוד פחות ציפיתי לכך שדברים שהם לא שרירים יכאבו. לכן לקח לי זמן להבין מה הולך פה.

 

לא אימון יומי 08/01/17-14/01/17

שבוע רביעי במחזור האימונים – דלוד.

בשבוע הזה התחלתי לתרגל תנועה חדשה – מתח רחב. כלומר, אני מחזיקה את המתח כשהידיים כמה שיותר רחוקות זו מזו.

כל יום חמש פעמים עשיתי מתח כזה, עצרתי למעלה, ספרתי עד חמש, ירדתי. ביום חמישי ספרתי עד שמונה.

בנוסף לכך, ביום ראשון החלטתי לנסות את המשק הבא בפרס – 12.5 קילוגרם עכשיו המשקל כבר לא בשתי הידיים אל בכל יד בנפרד. עשיתי זאת פעמים ספורות ביום ראשון (לא ספרתי), ואחר כך חמש חזרות בכל  (כאשר כל סט כולל חזרה אחת בכל יד) ביום שני וביום רביעי.

על משחקי בחטיבת עצים אולי אספר מתישהו בפוסט נפרד.

זה היה שבוע דלוד מצויין!

אימון יומי 05/01/17

אכזבות נגרמות מהפער בין הציפיות למציאות. והציפייה שלי שאני אצליח עכשיו לעשות שמונה מתח בכל סט ראשון, הייתה בברור כזו. מצד שני, המצב לא היה גרוע כמו באימון הלילי ההוא.  חמש סטים של צ'ין אפס, שלוש דקות הפסקה ביניהם. 7-4-3-3-3

בדיוק כמו באימון ההוא, שחשבתי שהיה גרוע במיוחד. שרציתי להאמין שהוא חד פעמי. טוב, לא בדיוק. יש לי הסברים למה. בעיקר העייפות מהלא-אימונים, שעוד תזכה לפוסט משלה. אבל זה היה האימון הזה בו פסלתי את החזרה האחרונה בסט הראשון. זה היה שמונה, אבל נופפתי בברכיים בשביל להעביר את הסנטר מעל המתח.

החזרות המפוקפקות מהאמון הקודם נשארו בזכרוני, והחלטתי הפעם לבדוק מה יקרה אם באמת אנסה להשתמש בידיים בלי הרגליים. ניסיתי באמת, ועכשיו הייתי בטוחה שבלי נפנופי הרגליים האלו לא הייתה חזרה. אז פסלתי אותה. ואחר כך הלכתי אחורה ופסלתי בדיעבד חזרות מהאימון הקודם.

ואחר כך, דיברתי על זה עם חבר שלי. והוא אמר שלא נכון לרשום לא כולל החזרה האחרונה, כי היא הייתה. חשבתי, אולי לרשום חצי? אבל יש כמה סוגי "חצאים". בינתיים, למציאות היו תוכניות משלה. אבל הם קרו רק היום, ב-22/01, אחרי שבוע דלוד ועוד כמה הבנות ומחלה.

אימון יומי 03/01/17

האימון הזה, וזה שבא אחריו, העמידו אותי בפני דילמה. מה עושים עם חזרות שצריך לפסול?

עשיתי מתח בצ'ין אפ, שלוש דקות הפסקה ביניהם. זה היה 7-4-3-3-3. כלומר, זה מה שרשום אצלי עכשיו בלוג. וליד, מימין, רשום 8-5-4-4-3. חזרות שהצלחתי רק עם נפנופי רגליים. חזרות שפסלתי. חזרות שנבעו כנראה מכך שראיתי במספרים מהבט הלפני קודם את הנורמה החדשה שלי. ולא כך הוא. זה היה שיא, ושיא נדיר, כמתברר. אז מה לעשות עם ה-NO REP האלו, עם חזרות שהיו נפסלות בכל תחרות? (טוב, חוץ מקרוספיט. אבל מה אכפת לי מזה?)