אימון יומי 04/12/16

סינדי!

רציתי גם הפעם לשפר את התוצאה שלי בסינדי, אבל לא הייתי בטוחה שאני אצליח. בפעם הקודמת עשיתי 6 סבבים ועוד שני מתח, וזה היה שיפור לעומת הפעם הראשונה. אבל זו כבר תהייה הפעם השלישית… ומצד שלישי, נשאר לי קצת רזרבה. לא הדעתי לכשל במתח בפעם השנייה שעשיתי את האימון, למרות שהיה קשה בסוף, והיה אפשר לסנות להקטין אז זמני המנוחה בין המתח ושכיבות הסמיכה ולעשות את הסקוואטים לא בתור מנוחה אלא מהר.

אז ניסיתי ללכת על 7 סטים, ולא הייתי בטוחה שאני אצליח. והצלחתי! אבל בקושי. שבעה סבבים ועוד מתח אחד.

בחצי הראשון של האימון הכל הלך טוב. היה לי ברור שהשיטה שלי היא שאני מחלקת את עשרים הדקות לשבעה חלקים בערך-שווים, ומנסה להגיע לזמן ההתחלה הרשמי של כל סבב כשכבר עשיתי שניים או שלושה מתח. ובחצי הראשון של האימון הלך טוב. אבל אז הפרש הזמנים בין הזמן שבו אני באמת מתחילה סיבוב לזה שבו אני "אמורה" להתחיל אותו התחיל להצטמצם, שכיבות הסמיכה והמתח נעשו קשים יותר ויותר, והחסם בסוף היה שכיבות הסמיכה. כן כן… איפשהו בסבב החמישי או השישי כבר השלמתי מחשבתית עם זה שאני לא אצליח לסיים שבעה סבבים.

בסבב השישי כבר עשיתי את שכיבות הסמיכה בבודדים! כי הייתה לי תחושה של חוסר זמן (טוב, לא רק תחושה) ולהצליח לעשות עוד שכיבות סמיכה קל יותר מלהצליח עוד שניים. גם בסבב השביעי, ובאמת שהתחושה הייתה שאני מצליחה בקושי ועוד קצת ואני אכשל בחזרה ואפול על הרצפה. עשיתי את המתח השלישי ב- 17:25, וכשעשיתי את שכיבות הסמיכה התחושה הייתה לגמרי של מרוץ נגד הזמן ושיש לי סיכוי להספיק, אבל בקושי, וננתי הכל. ובאמת הצלחתי! ואפילו נשארו לי כמה שניות עודפות למתח (מכך שהשארתי לי שלושים שניות לסקוואטים ועשיתי אותים יותר מהר. אז נשארו לי פחות מעשר שניות, אבל הספקתי להגיע למתח ולעשות מתח אחד. את השני לא הייתי מספיקה גם אם הם היו ברצף ובלי מנוחה בכלל.

המתח היה CHIN UP, שכיבות הסמיכה היו רחבות, הסקוואט היה בערך עד איפה שאני יכולה להגיע עם גב ישר וטכניקה נכונה. ואם בפעמים הקודמות חשדתי ששכיבות הסמיכה יהיו החס, עכשיו אני יודעת בוודאות. מה שכן – הרגשתי את הברכיים בסקוואטים, ומבחינתי זה חיזוק להחלטה לא לעשות פיסטול בדלוד. עודף סקוואטים – אני עושה כל יום עשרה סקוואטים עם תוספת של 15 קילו, ועוד שלושים פיסטולים בכל רגל.

בסך הכל עשיתי בעשרים הדקות האלו 36 מתח, 70 שכיבות סמיכה ו-105 סקוואטים. ואחרי הסינדי גם ברור לי שעדיף לחכות קצת עם החצי ברברה שתכננתי. חמישה סבבים של עשר מתח אני יכולה לעשות, אבל חמישה סבבים של עשרים שכיבות סמיכה? אולי רק עם הידיים על השולחן… כפיפות הבטן והסקוואטים זה לא בעיה.

אז עכשיו אני חושבת איך ולאן להוסיף שכיבות סמיכה, ואם אפשר בכלל. אני רוצה להוסיף שכיבות סמיכה בטכניקה נכונה, אבל אני גם ככה עושה אותן. והטכניקה כרגע הולכת טוב! אז במחזור האימונים הבא אני כנראה אוסיף עוד שכיבת סמיכה לכל סט, ואולי אני אוסיף עוד שכיבת סמיכה כל שבוע. אבל אני צריכה להיזהר – הביספסים שלי לא התאוששו לחלוטין מהעומסים של השבוע הקודם. ובמחזור האימונים הבא אני גם מוסיפה משקל לפרס. וגם המתח מעמיס. בקיצור, הביספט שלי מקבל עומסים מעל ומעבר, ואולי כל מה שנשאר זה לחכות. ולחשוב.

כבר אמרתי לעצמי שאין טעם להתחיל את השבוע הבא בסינדי, כי אני לא אשיג שיפור, ואז נזכרתי שיש דלוד שבוע הבא, ולא יהיה סינדי. אז אולי בכל זאת אני אצליח עוד שבועיים לעשות שמונה סבבים בסינדי? ואולי כדאי להתחיל כל חמישיה של מתח בשני מתח רצוף? ואולי לנסות לעשות סינדי עם PULL UP במקום CHIN UP ולראות אם אני אצליח לעשות שבעה סבבים? יש על מה לחשוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s