לא אימון יומי 27/11/16-03/12/16

שבוע שני במחזור האימונים.

ביום ראשון זה עוד היה עשרה סטים של 2 שכיבות סמיכה, 5 פיסטולים, 3 פרס שלוש סקוואטים עם 7.5 בכל יד, ושלושים שניות ידיים-לרצפה. גם את המתח בערב עשיתי כמתוכנן  2-2-1-1-1. כל זה בנוסף לאימון של אותו היום. אבל המתח בערב היה קשה. שתי דקות הפסקה. וחשבתי אולי כדאי להאריך את המרווחים.

ביום שני גם כן היה אימון. ובנוסף לכך כל ה-GTG כמקודם וגם המתח בערב. רק שאת המתח השני בסט השני לא ממש הצלחתי – אם הסנטר עבר את גובה המתח אז רק בקושי. וההפסקות היו בין שתי דקות לשתיים וחצי, והאחרונה הייתה שלוש דקות (לא בגלל הקושי, אלא כי לא שמתי לב לשעון.

גם הרגשתי כאב ביד ימין בביספס, והחלטתי ביום שלישי במקום אימון לעשות GTG PULL UP, עם מתח אחד בכל סט, סך הכל 10 סטים, כרגיל. באותו יום גם הנמכתי את כמות הסטים בפיסטול לשלוש, והתחלתי להתמקד יותר בטכניקה. גם וויתרתי על ה-PULL UP בערב. תכננתי, אבל גם ככה השרירים דאבו והייתה לי התחושה שאני לא אצליח, וכבר עשיתי PULL UP ביום הזה. אז וויתרתי. ולטובה.

ביום רביעי הכאב לא עבר, והחלטתי לקחת יום פסבדו-מנוחה. ה-GTG נשאר כרגיל, אבל אין אימון. וציפיתי לסופ"ש. ביום חמישי עשיתי אימון – מתח כל חצי דקה, במשך 25 דקות. בהתחלה תכננתי על עשרים דקות, אבל היה קל ממה שציפיתי (ביחס לכך שלעשות כל דקה סט של שני מתח הצלחתי רק 7 דקות ברצף בפעם האחרונה שניסיתי…) אז החלטתי להוסיף עוד חמש דקות, ולהגיע למספר היפה והעגול 50. חמש הדקות האלו הם גם הנקודה שהאימון התחיל להיות קשה, ובאחרונים באמת התאמצתי, אבל לא הגעתי לכשל. חוץ מזה היה את כל ה-GTG. בימי רביעי  וחמישי -PULL UP בערב היו עם שתי דקות הפסקה, וכהלכה.

אני חושבת שיום חמישי היה היום בו הבנתי איך להצליח להחזיק את הרגל הישרה בפיסטול כמה שיותר ישרה – לנסות שהעקב "יגלוש" מעל הרצפה. זה בהחלט עזר לטכניקה שלי בפיסטולים. ביום חמישי יד ימין כאבה לי יותר, וגם יד שמאל כאבה. ברור לי למה הביספסים שלי כאבו. זה נבע כנראה מהשילוב בין הפרס (הרבה ממנו. יותר מידי. במחזור הבא אני אתחיל בשבוע הראשון מפרס אחד בכל סט, בשבוע השני שניים, ורק בשלישי שלוש), לשכיבות הסמיכה (שהטכניקה לי בהן השתפרה, ולרוב שכיבת הסמיכה הראשונה שלי היא בטכניקה נכונה), ולכל המתח שהעמיס עליהם.

מה שמעניין שחלק מהכאב לא היה סתם שריר תפוס ומסכן, אלא משהו אחר. נזכרתי במאמר שדיבר על המעבר מבק סקוואט פרונט סקוואט או הפוך, שהזהיר לא להעלות משקלים מהר מידי. גם אם השרירים מאפשרים, כי גם הגידים ועוד כל מיני דברים ששכחתי מהם צריכים להתסגל למשקל.

השבוע הזה היה כייפי פחות מהשבוע הקודם. רציתי לדחוף את עצמי עד הקצה ומעבר לו, כדי למצוא את הקצה, ומצאתי אותו. אבל זה נושא לפוסט נפרד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s