מטרות לטווח הארוך

מה לעשות אם המטרה שלך רחוקה מאוד? אם יש הר שאליו את צריכה להגיע, אבל הוא נמצא במרחק של כמה חודשי הליכה?

יש כאלו שמתכננים במפורט את הדרך לשם. יש כאלו שגם הולכים לפי התוכנית הזו, בלי יותר מידיי שינויים. אני מביטה עליהם בהתפעלות ואי הבנה. אילו מן חיים יש להם, ללא שינויי מסלול פתאומיים, ללא הפתעות, אבל עם הרבה התמדה? אני לא כזו. יש כאלו שמתכננים וקובעים מטרות ביניים, אבל מודעים לכך שמנקודת מבטם חסר להם מידע רב, והתכונית תתעדכן עם הזמן. בשביל מה התוכנית אם כך? יש כאלו שהיא עוזרת להם. גם לי לפעמים זה עוזר.

ואני, אני לוקחת אזימוט. כל עוד אני רחוקה, אין צורך בדיוק רב. אני אקח את השביל שנראה יותר נחמד, ומוביל לאן שאני צריכה. גם ככה אין שביל שמוביל בדיוק לשם. אבל אני לא אשכח את המטרה שלי. ומידי פעם אביט אליה, ואכוון אליה כשאני בוחרת שביל, כדי לא לההגיע למקום שונה לחלוטין, בלי כוונה. ואם המטרה השתנתה, אז לא נורא. אבל למרבה הפלא, זה לרוב לא קורה לי. לא עם מטרות לטווח הארוך.

אז החלטתי לרשום אותן, את אלו שכרגע הן מטרות לטווח הארוך בתחום הכושר. כדי לתעד, כדי שאוכל לחזור חזרה ולבדוק. ואני מנסה לרשום אותן כמו שהן, להצליח למסח במילים את מה שנמצא ללא מילים בתודעתי, בצורה המדוייקת ביותר. שלא יצא שהניסוח של המטרה השתנה לחלוטין, אבל בעיניי המטרה אותה המטרה, המהות נותרה אותו הדבר.

מתח

אז אני רוצה להצליח לעשות עשר מתח. זו הייתה המטרה שלי מלכתחילה, ועכשיו היא כבר מטרה לטווח הבינוני. בינתיים היא השתנתה ללהצליח לעשות 12 מתח ברצף, ובשתי האחיזות השונות.

אני גם רוצה להצליח לעשות מתח עם משקל של רבע ממשקל גופי. הסטנדרטים האלו הם מפה – והם הסטנדרטים הנחוצים כדי להתחיל לעבוד על מתח ביד אחד. זו אפילו לא מטרה לטווח הארוך – היא ממש לא בטווח השגה, ואני גם לא חושבת שהיא כזו מגניבה… אני אשקול אותה שוב עוד שנה-שנתיים. או לפני כן, אם אני אגיע לסטנדרטים האלו ואתחיל להתאמן לפי התוכנית. כרגע אפילו להתלות על המתח על יד אחת אני לא מצליחה אפילו לחמש שניות…

בתור שאיפות קצת יותר רחוקות, אני רוצה להצליח לעשות את אימוני הבנצ'מרק של קרוספיט, שלרוב דורשים 100-150 מתח בטווח זמן של חצי שעה. אני רוצה להצליח לעשות 20 מתח רצוף, ואולי יותר. אבל הנפח בפרק זמן קצר חשוב לי יותר מהרציפות.

אני רוצה להצליח לעשות מתח חזה-למתח, ולהתחיל לעבוד על עליית כוח. וכן, אני רוצה לעשות עליות כוח. שלושים מהם באימון אחד. וזו מטרה בהחלט לטווח הרחוק.

שכיבות סמיכה

אני רוצה לעשות חמישים שכיבות סמיכה ברצף, ולהצליח לעשות אותן בנפח מספיק לאימוני קרוספיט – וזה משהו כמו 150 שכיבות סמיכה בפרק זמן של חצי שעה. אני גם רוצה להצליח לעשות אותן בצורה הקרוספיטים הסטנדרטית – ידיים ברוחב מעט רחב מרוחב הכתפיים, המרפקים בירידה הולכים אחורה ולא לצדדים. ברוב המקומות לא באמת מקפידים על זה, וכבר אמרו לי ששכיבות סמיכה עם ידיים מונחות ברוחב רחב יותר הן הסטנדרט האמיתי.

אני רוצה להצליח לעשות שכיבות סמיה בעמידת ידיים, ואולי אפילו בכמות מספקת בשביל האימון "מארי" (וגם זו בהחלט מטרה לטווח הרחוק). ו(הוספתי אחרי שראיתי את הרשימה הקודמת שכתבתי) לעשות חמישים מהן ברצף.

פיסטול

אני לא באמת יודעת כמה פיסטולים אני רוצה לעשות… מספיק בשביל אימוני קרוספיט שכוללים אותם. אחד ההזויים זה גרסא קשה יותר של אנג'י שכוללת 100 פיסטולים (כלומר, 50 פיסטולים בכל רגל). לא ראיתי אימון שכולל יותר מזה, בדרך כלל לא דורשים יותר מ25 בכל רגל ברצף. אז אשים את זה בתור המטרה שלי – 25 ברצף (כלומר, רגל ימין, אז שמאל, וכו', סה"כ 25 כל רגל), וחמישים כל רגל לאימון (קשה במיוחד).

אני גם רוצה לעשות פיסטול עם משקל – של 16 ק"ג. שזה הקטלבל שלי.

ועוד נקודה חשובה – אני רוצה להיות גמישה מספיק כדי לעשות את הפיסטול עם טכניקה מושלמת.

 

StrongFirst

אחת המטרות לטווח הארוך שנוצרו מעצמן זה הגרסא שלי לאירון מיידן, שמצאתי באתר של סטרונגפירסט.

בגרסא המקורית נשים מדרשות לעשות פרס, פיסטול ומתח עם קטלבל של 24 ק"ג. כאשר הפיסטול והפרס הם באיזה צד שבוחרת המתמודדת. בגרסא שלי הקטלבל שונמכה לקטלבל שיש לי, של 16 ק"ג. מעניין שגם המטרה של 24 קילו היא מטרה לטווח הארוך, אבל אני לא שמה לי אותה. כנראה כי אני כל המטרות שלי הן כאלו שאני יכולה להשיג עם הציוד שיש לי עכשיו. אני לא מוצאת טעם והשראה במטרות לא בנות השגה. גם אם הן לטווח הרחוק. גם אם אני יכולה להתאמן עם משקולות במשקל 20 ק"ג שאני מתכננת לקנות וללכת לאיזה מקום שיש בו קטלבל של 24 ק"ג באופן חד פעמי. עדיין..

יש גם את הסימפל אנד סיניסטר. באותו עמוד של האיירון מיידן, טאב אחד ליד. אבל למרות שהם ציון דרך חביב, הן לא מטרה שלי. טורקיש גט אפ זה תרגיל ממש שווה, אבל אני לא מתכננת כרגע ללמוד את הטכניקה שלו. וגם סווינג הן תרגיל חביב, אבל לא באמת חשוב לי.

 

אחר

אימוני הקרוספיט אופן שהעתקתי לי, ולהצליח לעשות אימוני קרוספיט אחרים – אלו שעוברים את הסינון שלי.

לעשות צעדי ענק עם משקל, לקפוץ קפיצות כפולות, לעשות עמידת ידיים והליכה בעמידת ידיים. כפיפות בטן עמוקות וזקיפות גב, בהונות למתח, זריקות כדור כוח.

כל זה לא ממש חשוב לי. אבל אני בכל זאת רושמת – שיהיה. אני רוצה להשתפר גם בזה. ומי יודע מה יילד יום?

אני מתכננת לקנות לי משקולות, ואז אני אוכל להתחיל להתאמן על דברים עם משקל – שזה מגניב ממש. ועוד כמה שנים אני בהחלט מתכננת שיהיה לי מוט הרמת משקולות, ומספיק משקל כדי שאוכל להתאמן ממש על הכל, חוץ מכנראה דדליפט.

 

אז הנה לי, מטרות לטווח הרחוק. פעם קודמת רשמתי לי אותן פה.

ומעניין לראות ולהשוות. היו שם מספרים לכל מיני דברים שעכשיו אני מאמצת לפה – למשל חמישים שכיבות סמיכה בעמידת ידיים בתור מטרה (כן, בהקשר הנוכחי הגיוני יותר להגיד "כפיפות מרפקים", רק שהמושג הזה זר לי, אנשים שאני מכירה אומרים רק "שכיבות סמיכה"). היה שם יותר סיבולת, ודגש יותר ברור על אתלטיות. מה יהיה בפעם הבאה? נראה מה ילד יום…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s