אימון יומי 18/05/16 – כפולים וצעדי ענק

השרירים שלי לא נתפסו בכלל מאתמול. לא שרירי הרגליים והתחת, ואפילו לא שרירי הזרוע והכתף. מה שקצת הפתיע אותי, כי אתמול דווקא הרגשתי את העייפות של שרירי הזרוע במהלך היום.

התחשק לי להתאמן קצת על טכניקה של קפיצות כפולות – קפיצות בהן החבל עובר מתחת לרגליים פעמיים בזמן הקפיצה. אני יודעת עקרונית לקפוץ כפולים, עוד מימיי היסודי. אבל הטכניקה שלי לא השתנתה מאז – יכולתי לקפוץ עשרים כפולים, כאשר אחרי כל קפיצה כפולה יש קפיצה אחת רגילה.

אבל בקרוספיט הנורמה היא לקפוץ כפולים ברצף, וגם לדעתי זה עדיף. וזו סיבה אחת ללמד את עצמימחדש לקפוץ כפולים, ולשבור את ההרגל של קפיצת-ביניים. בנוסף לכך, הטכניקה שלי לא משהו באופן כללי. היא משתבשת כשאני עייפה. וכפולים זה תרגיל מעייף מאוד. אז בהתחלה פשוט התאמנתי על קפיצות רגילות, כדי לשפר את היכולת הארובית שלי. והיום התחשק לי קצת טכניקה של כפולים. אז עשיתי. הצלחתי לקפוץ ברצף 10 כפולים! ואני גאה בעצמי. כמובן שזה בא בין כמויות לא קטנות של כשלונות, ומה שהפסיק אותי בסוף יותר מכל זו התחושה הלא נעימה של החבל פוגע ברגליים שלי כשאני לא מצליחה.

אחר כך התחשק לי צעדי ענק. כבר הספקתי לשכוח שקפצי היום – נזכרתי רק כשראיתי שאני לובשת חולצת ספורט.  תכננתי 3 דקות הפסקה בין הסטים, אבל זה עבד רק במידה חלקית. היו לי בעיות עם מדידת הזמן. בפעם הראשונה פשוט לא שמתי לב לשעון, ונחתי שלוש וחצי דקות. אחר כך הסטופר סירב להתאפס, אז יצא לי בערך שלוש דקות. אחרי זה הסטופר אומנם סירב להתאתחל, אבל הסכים לעצור ולהמשיך, אז פשוט מדדתי זמן בכפולות של שלוש.

התוצאה היא שמונה סטים של 20 צעדים. שיפור של כמעט 50% מהפעם הקודמת שבדקתי, ובנוסף לכך השרירים שלי מרגישים משמעותית פחות עייפים משהרגשתי בסוף הפעם ההיא. אבל אחרי הפעם ההיא השרירים שלי היו תפוסים יומיים, ואני עדיין מקווה ששלי לא יתפסו בכלל. לכן לא המשכתי (וגם כי נמאס לי). עם זאת, ההשוואה היא לא מדוייקת, כי את מאה הצעדים ההם עשיתי ללא הפסקות כמעט בכלל בין הסטים.

מעניין לראות שאחרי הצעדים עם משקל אתמול, היום הצעדים היו קלילים בהרבה. ביצעתי אותם מהר יותר באופן טבעי, בשני הסטים הראשונים. אחר כך האטתי מעט בכוונת תחילה, ועדיין המהירות שלי הייתה מהירה יחסית. זו בברור תוצאה של הוצאת "העז" של המשקל העודף, שאחריו צעדי ענק רגילים נראים ממש פשוטים. מצד שני, פגיעה מסויימת בטכניקה הייתה. קטנה, ובכל זאת…

אני מתכננת לכתוב מתישהו – אולי אפילו היום – פוסט על אמצעי מדידה כתמריצים, ועל ההשפעות הבלתי מכוונות שלהם, ואני אכלול את זה בתור דוגמא.

אולי גם זה שמצאתי מקום צעידה שלא דורש ממני לספור צעדים השפיע (חמש צעדים לשם, חמש חזרה. שני סיבובים לשם וחזרה הם 20 צעדים) – יכולתי לשמוע מוזיקה שהמריצה אותי ללכת מהר יותר, אבל גם גרמה לי פחות להשתעמם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s