קרוספיט זה טוב

פעם, בתיכון, למדתי על אמצעים רטוריים. הכרתי כבר את רוב האמצעים הרטוריים שלמדתי – כולם חוץ מאחד. והלימוד היה לדעתי רדוד מידיי, ולא התייחס לכל מיני דקויות מעניינות. ועדיין, זה היה אחד החלקים המעניינים ביותר בלימודי הלשון. והחלק השימושי ביותר, בהפרש ברור.

האמצעי הרטורי היחידי שלא הכרתי ושלמדתי בשיעור (ואם זכרוני לא מטעני, האמצעי הרטורי היחידי שלא היה רשום בספר, אלא המורה סיפרה עליו, בתגובה לאיזה טקסט קונקרטי שלמדנו או נבחנו עליו) הוא "העיקרון הכמותי". אם יש טקסט שמציג דעות בעד ונגד, אבל רוב הטקסט מוקדש לצד מסויים, כותב הטקסט תומך בצד זה.

מצד אחד, זו טענה טריוויאלית.  אם אני כל הזמן אכתוב נגד קרוספיט, אז כנראה אני נגד קרוספיט, לא?

מצד שני, בחיים האמיתיים זה לא תמיד ככה. חלק משמעותי,, אם לא רוב מוחלט, מהביקורת על השמאל המדיני, באה מתוך השמאל עצמו. ליתר דיוק, הביקורת המעניינת והלגיטימית בעיניי. את רוב הביקורת על עיריית ראשון לציון כנראה תשמעו מתושב לא מרוצה של העיר, ולא מתושבת רחובות שעברה לשם מראשון, בגלל חוסר שביעות רצונה מעיריית ראשון לציון. ואת רוב הביקורת הפנימית על הוראת הג'ודו כנראה תשמעו ממי שעוסקת בג'ודו. כי את מי שלא עוסק בזה, זה פשוט לא מעניין.

האבחנה הזו מאפשרת לי לחלק את הביקורת לשני סוגים, ביקורת חיצונית, מצד מישהו מחוץ לקבוצה (ולרוב מקבוצה מתחרה כלשהי), שמבקר את התנהגות הקבוצה כדי לגרום לאנשים להתרחק ממנה (ולהצטרף לקבוצה שלו). וביקורת פנימית, מצד חברי הקבוצה, שמטרתה לשפר ולשנות  לטובה.

אפשר לראות את זה בקרוספיט. את ההבדל בין האמירות "קרוספיט זה מסוכן! צאו לרוץ במקום!" לבין האמירות "לפעמים יש פציעות בקרוספיט, כמו בכל ספורט אחר. כדי להימנע מפציעות מתאמנים יכולים לעשות את זה ואת זה, ומאמנים והנהלת קרוספיט יכולה לעשות את זה ואת זה".

ועדיין, התגובות לביקורת הן לפעמים די תוקפניות ומתגוננות. והן אותן תגובות לשני סוגי הביקורת, השונים מהותית. הנהלת קרוספיט לא מוצלחת במיוחד בלתת תגובות ראויות לביקורת. אולם זה הוא רק מקרה פרטי, של תופעה שראיתי במקומות רבים, ואף חוויות בעצמי. משני הצדדים. הן בתור מי שהואשמה בהשתייכות לצד השני ובמתקפה, רק בגלל ביקרות לגיטימית. ובתור מי שראתה כמתקפה הודעה מצד מי שאמורה להיות בצד שלה. וההבהרות שלה לא עזרו, וגם לא ההכרות הקודמת.

כשאני קוראת הודעה ארוכה שכל כולה ביקרות על משהו, אמירה קצרה בהתחלה ש"אני תומכת בשקר-כלשהו, אבל שקר-כלשהו רע כי…" נראית כמס שפתיים, ולא כדעה אמיתית.

על כל זה חשבתי כשראיתי שיש לי רעיונות לשלושה פוסטי ביקורת על קרוספיט. ויש לי ביקרות על קרוספיט! והמון! אבל בסך הכל, אני בעד קרוספיט. אז החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. יותר מזה, במהלך הכתיבה חשבתי על כמה וכמה סיבות בגללן קרוספיט זה טוב, והחלטתי לכתוב עליהן בנפרד. כך, אולי אאזן את האפקט הכמותי של כל הביקורת של על קרוספיט, בדעה החיובית הבסיסית שלי על קרוספיט.

כי בשורה התחתונה, הסיבה שיש לי ביקורת על קרוספיט היא כי אני מתאמנת קרוספיט – ולא ג'ודו או קיקבוקסינג או כדורעף או משהו אחר. והמטרה שלי היא לשפר את אימוני הקרוספיט שלי. ואני מתכוונת להמשיך אותם. כי קרוספיט זה טוב!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s