אימון יומי 22/05/16

הייתי קוראת לזה לא-אימון, כי אימון לא היה פה, אלא רק ניסיון שלא עלה יפה.

התעוררתי מוקדם, אחרי שלא הצלחתי לישון היטב. התרגשתי, כמו לקראת מבחן. רמיתי לבדוק כמה מתח אצליח לעשות. כמעט מייד אחרי שקמתי הלכתי לעשות מתח, ולא הצלחתי להרים את עצמי אפילו טיפ טיפה. זה היה מגוחך. אז עשיתי מתח בקפיצה, והצלחתי, והרגשתי קצת כאב בכתפיים. אחר כל היו עוד שלושה ניסיונות מתח, בהם דוקא הצלחתי להרים את עצמי עד החצי, יותר מבניסיון הכושל הראשון.

התבאסתי, כי מה, כל האימונים האלו רק העלימו את המתח שהצלחתי להגיע עליו? לא הגיוני. אז אמרתי לעצמי שאני צריכה עוד זמן התאוששות, ושאני אבדוק שוב ביום רביעי או חמישי.

ורק עכיו, כשהרגשתי חזק יותר את הכאב העמום בכתפיים, הצלחתי להאמין בזה. אני פשוט צריכה לתת לשרירים שלי לנוח. אימצתי אותם הרבה בשבועיים האחרונים, וזה ממש לא הגיוני שהאימונים האלו החלישו אותי.

לפחות זה עונה על התהייה שלי האם עדיף להקדיש את השבוע הזה להתאוששות. ברור שכן. חבל שהצלחתי להבין את זה רק היום, ולא קצת לפני זה.

אז השבוע לא יהיו אימונים אחרים, או לפחות שום דבר רציני. ואולי אפילו העמידת ידיים והתלייה על המתח שעשיתי אתמול ושלשום היו מיותרים. אז אני אוותר עליהם למחר ומחרתיים ואולי גם ליום רביעי, ואחכה.

ואולי אפילו אחזור לגרסא המקורית שלי ל-GTG

מטרות – 21/05/16

למען נוחותי, החלטתי להעתיק את מטרותי לטווח הקצר לפוסט נפרד:

5 מתח

500 קפיצות בחבל בחמש דקות

10 כפולים ברצף

120 צעדי ענק ללא הפסקות של ממש ביניהם (כדאי לשים לב שאם אמצא מקום בו אוכל למדוד מרחק, זה יהיה נוח בהרבה – לא אצטרך לדאוג שמא אאבד את הספירה)

20 צעדי ענק עם משקל של 11 קילוגרם מוחזק מעל הראש

להצליח לשמור על שיווי משקל בעמידת ידיים לעשר שניות

(חמישים כפיפות בטן ברצף מהר. כמה זה מהר? למדוד זמן)

(דקה ועשר שניות פלאנק)

מטרות קרובות ורחוקות

בהצבת מטרות לעיתים קרובות מחלקים למטרות לטווח הקרוב, הבינוני, והרחוק. המטרות צריכות להיות מדידות ובנות השגה. יש היגיון רב בשיטה זו, למרות שיש לה חסרונות מובנים. למשל, ההעדפה של דברים מדידים על פני דברים לא מדידים, למרות שאולי הדברים הלא מדידים הם המטרה האמיתית.

אבל כאמור, יש היגיון בשיטה הזו. ליתר דיוק – היא עובדת. אז למה לא לרשום גם לי כמה מטרות?

המטרות שלי לטווח הארוך הן לבנות כושר גופני בר קיימא. אני מכירה מישהו שלא מתאמן על מתח מזמן (הוא כן משחק מידי פעם כדורסל ובאופן כללי פעיל, אבל שום דבר מכוון). הוא פעם לא יכל היה לעשות מתח, ואז התאמן והצליח, ואז הפסיק להתאמן. ולמרות שהוא לא מתאמן היכולת שלו לעשות מתח לא נעלמה. כזה כושר אני רוצה, שלא דורש תחזוקה מתמדת. שלא נעלם בקלות.

המטרה הזו לא בת מדידה, ולא אכפת לי. זו המטרה הכי רחוקת טווח שאני יכולה לחשוב עליה, חוץ ממטרות העל של להיות בריאה ומאושרת, שגם הן לא ממש בנות מדידה.

עם מטרות לטווח הבינוני, לעומת זאת, אין בעיות. יש כל מיני דברים שאני רוצה לעשות מתישהו. המתישהו הזה לא מוגדר היטב, אבל זה סיבה לקבוע אחר כך מטרות לטווח הקצר שמובילות לשם, שלב שלב.

אני רוצה להצליח לעשות כל מיני אימוני קרוספיט מגניבים. לא את אלו שכוללים הנפות אולימפיות – את המטרות שלי בתחום הכוח אבסס על דברים שקשורים יותר לעולם האמיתי – בו חפצים כבדים שאני צריכה או רוצה להרים ולהעביר ממקום למקום הם לא בצורת מוט. אבל אימוני סיבולת הם בהחלט מטרה. וגם חלק מאימוני הכוח. וכל מיני תנועות אתלטיות. ובאופן כללי, אני רוצה להצליח לעשות את האימונים בקרוספיט-אופן, לא כולל הרמת משקולות וציוד שאין לי.

אם לתת רשימה קצת יותר פרקטית, אני רוצה להצליח לזרוק את כדור הכוח שלי לגובה שלושה מטרים (או לפחות לגובה של המקלט שאני יכולה לזרוק עליו את הכדור בלי לפחד שהוא יתפורר), ולהצליח עלשות את זה 150 פעמים, כמו באימון "קארן". אני רוצה להצליח לעשות את התנועה בהונות-למתח, ולעשות אותה חמישים פעמים. אני רוצה להצליח לעשות 100 שכיבות סמיכה, ושלושים עליות כוח. אני רוצה להצליח לעשות חמישים עליות מתח, ועליית מתח אחת עם תוספת משקל של 20% ממשקל גופי. אני רוצה להצליח לעשות כפיפת מרפקים בעמידת ידיים, ולהצליח לעשות את זה חמישים פעמים. אני רוצה להצליח לעשות פיסטול. אני רוצה להצליח לעשות צעדי ענק עם כדור הכוח שלי מוחזק מעל ראשי, ועם המשקל שיש באימון מהקרוספיט-אופן. אני רוצה להצליח ללכת בעמידת ידיים. אני רוצה להצליח ללכת 400 מטר בצעדי ענק, ברצף. אני רוצה להצליח לקפוץ אלף קפיצות בחבל, ולעשות חמישים כפולים ברצף. אני רוצה להצליח לעשות את חמישים המייאשים, ובאופן כללי להצליח לעשות את אימוני הקרוספיט כמו שהם, חוץ מהרמת משקולות וציוד שאין לי.

ויש גם מטרות לא-אימוניות. אני רוצה להיות גמישה מספיק כדי להצליח לניח את כפות ידיי על הרצפה בנוחות כשאני עומדת עם רגליים ישרות וצמודות. ויש לי עוד מטרות-גמישות, אבל קשה לי יותר להגדיר אותן בצורה ברורה. אני גם רוצה להצליח לשבת בכריעה עם גב ישר רבע שעה בלי שזה יהיה לי קשה. וגם זה לא מוגדר היטב. אני רוצה להיות גמישה ותנועתית מספיק כדי לעשות דיפ כהלכה.

יש לי גם מטרות כוח. חלק ממטרות הסיבולת שלי הן מטרות כוח כרגע, אבל אני רוצה להצליח דברים כבדים בסקוואט, להצליח להעביר דברים כבדים ממקום למקום, ואם לקחת מטרה מדידה יותר, אני רוצה שהגב שלי לא יתעייף כשאני סוחבת את הקניות הביתה, או הולכת לעשות על האש עם יותר משלושה ליטרים של מים. מטרות מוגדרות יותר יוגדרו אחרי שאשיג את מטרות הכוח שכבר יש לי, ואחרי שאשיג ציוד שיאפשר לי לנסות להשיג אותן.

כל הרשימה הארוכה הזו תאפשר לי לא רק לקבל השראה אם במקרה יעלמו לי הרעיונות למטרות, אלא גם לקבוע מטרות ביניים.

מטרות הביניים שלי, כרגע, פשוטות להגדרה:

להצליח לעשות 2 או 3 מתח מחר

לעשות 5 מתח

לעשות 10 מתח

לעשות 15 מתח

וכך הלאה, עד 50 מתח, בקפיצות של 5.

כאשר אני אגיע לפלאטו (כלומר,, ההתקדמות שלי תעצר) אפשר לעבור למתח עם משקל, לדיפ, או לאחד מהתרגילים האחרים שכוללים ידיים.

כמו כן כדי לעבור לאחיזות אחרות, שמאמנות שרירים קצת אחרים, ולהתאמן גם בהן.

אני יכולה לעבור לשכיבות סמיכה, באותה תבנית:

5 שכיבות סמיכה

10 שכיבות סמיכה

וכו' עד 100 שכיבות סמיכה.

אפשר להוסיף גם משקל לשכיבות הסמיכה, או לעבור בהדרגה לשכיבות סמיכה עם רגליים מוגבהות, בתור התקדמות לעבר כפיפות מרפקים בעמידת ידיים. כמו כן אני רוצה להצליח לעשות את שכיבות הסמיכה הנ"ל בטכניקה טובה.

גם כדור-כוח זה מטרה אחת שאפשר לעבור אליה אם אני נתקעת בפלאטו, סתם נמאס לי, או בא לי למקבל.

זריקת כדור כוח נותנת כמה כיוונים להתקדמות – מספר החזרות, גובה הזריקה ומשקל הכדור. כרגע משקל הכדור הוא קבוע, מה שמאפשר התקדמות עם הגובה ומספר החזרות.

צעדי הענק נותנים גם הם כיוונים להתקדמות, כוח וסבולת.  להצליח לעשות את עשרים צעדי הענק שלי עם משקל כבד, ולהצליח לעשות 400 מטר בצעדי ענק.

צעדי הענק דומים במידת מה לסקוואט. סקוואטים של קרוספיט מבאסים אותי, אבל אני יכולה להתאמן על סקוואטים עמוקים (אולי אחרי שאשפר את הגמישות והיציבה שלי והם יבאסו אותי פחות?)

שוב, כוח  וסבולת, ומה שבאמצע. כרגע לא מתחשק לי, אבל מי יודע מה ילד יום?

קפיצות בחבל הן אימון סיבולת, ובתור מטרה אני רוצה לקבוע לעצמי להקטין את ההפסקות, להגדיל את מהירות הקפיצה, ולהגדיל את כמות הקפיצות ברצף. מקסימום קפיצות בחמש דקות יאפשרו לי למדוד התקדמות. אקבע כמטרה 500 קפיצות בחמש דקות,  550 קפיצות בחמש דקות, וכו', עד אלף קפיצות בחמש דקות.

עם כפולים זה במידה רבה טכניקה, וגם כאן המטרות ברורות. להצליח לקפוץ עשר כפולים ברצף, חמש עשרה כפולים ברצף, וכו'.

גם בכפיפות בטן ופלאנק אני יכולה לקבוע מטרות, אם כי לא ברור לי כמה זה יעיל. אני רוצה להשתפר, אבל לא יותר מידי. ואני לא מתכננת להתאמץ במיוחד. מצד שני, הפלאנק שלי גם ככה השתפר מבלי שעשיתי מאמץ בכוונת תחילה בנושא. אז אקבע לעצמי להצליח לעשות חמישים כפיפות בטן מהר ברצף, שישים ברצף, וכך הלאה עד מאה, ולהצליח לעשות שתי דקות פלאנק.

עליות הכוח נשתכחו ממני, ולא ברור לי איפה לצרף אותן. לכן, אוסיף לרשימת המטרות שלי:

5 דיפ עמוקים וטובים

10 דיפ

וכו, עד חמישים.

להצליח עליית כוח אחת, להצליח חמש עליות כוח, וכו'. אבל אלו מטרות באמת לא קרובות.

ארשום לי את המטרות לטווח הקצר:

5 מתח

500 קפיצות בחבל בחמש דקות

10 כפולים ברצף

120 צעדי ענק ללא הפסקות של ממש ביניהם (כדאי לשים לב שאם אמצא מקום בו אוכל למדוד מרחק, זה יהיה נוח בהרבה – לא אצטרך לדאוג שמא אאבד את הספירה)

20 צעדי ענק עם משקל של 11 קילוגרם מוחזק מעל הראש

להצליח לשמור על שיווי משקל בעמידת ידיים לעשר שניות

(חמישים כפיפות בטן ברצף מהר. כמה זה מהר? למדוד זמן)

(דקה ועשר שניות פלאנק)

כשאסיים עם האתגר של 10 מתח אפשר יהיה להוסיף גם מטרות של דיפ, עליית כוח, כדור כוח ושכיבות סמיכה לרשימה שלי. כדאי גם לחשוב על דרך מדידה לכלול גמישות ותנועתיות ברשימה. בהצלחה לי! עוד כמה חודשים, אוכל לחזור לרשימה שלי ולראות לאן התקדמתי.

אוסיף לרשימה מטרה לא ממש מדידה, וגם לא דחופה – ללמוד עוד תרגילים ותנועות, ללמוד לעשות אותן היטב ולהשתפר בהן. מכיוון שאני לא סובלת במחסור בגיוון כרגע, גם המטרה הזו היא לא לטווח קצר.

לא אימון יומי – 19/05/16

היום הזה היה עשיר במיוחד בפעילויות לא-אימוניות. השרירים שלי היו קצת תפוסים מצעדי הענק של אתמול. זה אומנם לא הפריע לי, אבל היה סיבה מספקת לא לעשות עוד צעדי ענק. עשיתי את האימון האחרון במחזור האימונים הנוכחי, וכל מה שנשאר לי זה לחכות. יומיים שלמים, לפחות!

 אז חיפשתי מה לעשות, ונסיתי להמציא דברים מועילים לעשות. מלבד כריעה, ישיבה על העקבים בתור מתיחה,  התאמנתי קצת על הטכניקה שלי בקפיצות כפולות. הצלחתי לעשות 6 כפולים ברצף, בלי קפיצות ביניים. בנוסף לכך נתלתי על המתח לכמה זמן, ועבדתי קצת על עמידת ידיים.

 עבודת טכניקה היא לא-אימון מצויין, כמו גם מתיחות (אותן עשיתי כל היום. לא כי לא היה לי מה לעשות, אלא כי נתפס לי שריר קטן בגב, וניסיתי לשחרר אותו).

עמידת ידיים לאורך זמן דורשת מידה של כוח, ואני נמנעת מלעשות את זה אחרי אימון מתח. אבל עמידת ידיים לזמן קצר – לא. מה שמאפשר לעבוד על טכניקה – כלומר, על היכולת לשמור על שיווי משקל בעמידת ידיים בלי להישען על הקיר. מתישהו אני רוצה ללמוד ללכת בעמידת ידיים, ואפשר לראות בניסיון להצליח לעמוד על ידיי עצמאית כמה שניות בתור צעד ראשון לשם. גם ניסיון לקפות כמה כפולים ברצף זה טכניקה, ובמקרה הזה זה במידה רבה גם שינוי הרגלים.

לפעמים ממש מתחשק לי לעשות משהו. זה אחד היתרונות המשמעותיים של שיטת GTG באימוני המתח שלי, אותה אתחיל בקרוב. כל פעם שיתחשק לי אוכל פשוט ללכת לעשות מתח, פעם אחת. במקום לחפש איזו פעילות גופנית אני יכולה לעשות, כשאחרי אימון יש לפחות יום הפסקה עד האימון הבא, ואני כולי חסרת סבלנות.

אימון יומי 19/05/16 – מתח

השרירים שלי היו תפוסים היום. אתמול הם לא היו, אבל היום כן. לא הרבה, קצת בגב, וטיפה בכתפיים. לדעתי זו תוצאה של ההקפדה היתרה על הנגטיבים. חשבתי לדחות את האימון למחר, ואולי זה היה עדיף. אבל הגעתי עד לפה עם תוכנית האימונים כמו שהיא, בלי לקחת יותר ימי מנוחה. וסיבה מרכזית לכך שבחרתי דווקא בתכונית הזו היה שהיו בה אימונים שלושה ימים בשבוע. אז עשיתי את האימון היום.

6-10-8-8-12 נגטיבים. ה12 ההאחרונים היו קשים ממש, ובסוף נאלצתי לוותר על ההקפדה היתרה ולחזור לנגטיב רגיל של שתי שניות ירידה. זה הי מבאס, אבל עוד באמצע הסט הרגשתי את השרירים שלי קצת רועדים, ופשוט לא הצלחתי לעשות את זה טוב יותר. זה גם יום האימון היחיד בינתיים שהסט האחרון כולל יותר נגטיבים מהסט השני.

מבחינת זמן הפסק, לקחתי בין הסט הראשון לשני שתיים וחצי דקות הפסקה, וזה לא היה מוצלח במיוחד. אחד הנגטיבים שלי (או אולי שניים?) היו לא מאוד מוקפדים, ולא הייתה לי תחושה שזה קצה גבול היכולת שלי, כמו שהיה באימונים הראשונים. כנראה לא הפסקתי להתאושש. אז לקחתי שלוש דקות הפסקה פעמיים, ובהפסקה האחרונה לקחתי שלוש וחצי דקות – וזה עדיין היה מעט מידיי.עכשיו יהיו יומיים הפסקה, ואחר כך אבחן את כמות המתח שאני יכולה לעשות.

אני מניחה שזה יהיה שלוש. אפשר לקוות לארבע. שתיים במקרה הגרוע. בכל מקרה, כל מספר גדול מאחד יספיק לי כדי להתחיל GTG, וזו התוכנית שלי לשבועיים הקרובים לפחות. יש לי שמונה שבועות, לא כולל שבוע הבא, עד לתאריך היעד. בשבוע הקרוב יש לי זמן לאימון אחד ככל הנראה (לא כולל המבחן), ואני חושבת לעשות את המבחן ואת האימון האחד הזה בסגנון של אחד האימונים שקראתי עליהם – חמישה סטים מקסימליים.

אפשרות אחרת היא לעשות הפסקה. כל תוכנית אימונים לטווח ארוך חייבת לכלול זמנים של deload או פשוט הפסקה. השבוע הזה הוא מועמד אידיאלי לכך. מצד שני, הוא מוקדם יחסית. אולי עדיף לדחות את זמן ההפסקה לאחר כך?

בינתיים, עור כפות הידיים שלי מגיב הרבה יותר טוב. עשיתי את הסט הראשון – 6 נגטיבים – בלי כפפות בכלל, ומה שעשיתי עם כפפות לא כאב בכלל. מה שכן – לא ברור לי מה עושים כשהידיים מחליקות. אין לי מגנזיום, כמו שיש לחלק מהקרוספיטרים. בכל מקרה, בשבועות הקרובים זה לא משנה. אני רק מקווה לא לאבד את ההסתגלות של עור כפות הידיים.

עוד כמה ימים – מבחן. בינתיים יש זמן לעשות מתיחות ולהרחיב טווחי תנועה. זה יועיל לי אחר כך…

אימון צעדי הענק מאתמול כמעט ולא השאיר אחריו שרירים תפוסים. אני מרגישה ממש קצת את השריר בתחת שמאל, וזהו. אולי במקום עוד אימון מתח אני אעשה אימון צעדי ענק עם משקל, כמו שאני רוצה ממזמן. או אימון עם כדור הכוח. נחייה ונראה.

אימון יומי 18/05/16 – כפולים וצעדי ענק

השרירים שלי לא נתפסו בכלל מאתמול. לא שרירי הרגליים והתחת, ואפילו לא שרירי הזרוע והכתף. מה שקצת הפתיע אותי, כי אתמול דווקא הרגשתי את העייפות של שרירי הזרוע במהלך היום.

התחשק לי להתאמן קצת על טכניקה של קפיצות כפולות – קפיצות בהן החבל עובר מתחת לרגליים פעמיים בזמן הקפיצה. אני יודעת עקרונית לקפוץ כפולים, עוד מימיי היסודי. אבל הטכניקה שלי לא השתנתה מאז – יכולתי לקפוץ עשרים כפולים, כאשר אחרי כל קפיצה כפולה יש קפיצה אחת רגילה.

אבל בקרוספיט הנורמה היא לקפוץ כפולים ברצף, וגם לדעתי זה עדיף. וזו סיבה אחת ללמד את עצמימחדש לקפוץ כפולים, ולשבור את ההרגל של קפיצת-ביניים. בנוסף לכך, הטכניקה שלי לא משהו באופן כללי. היא משתבשת כשאני עייפה. וכפולים זה תרגיל מעייף מאוד. אז בהתחלה פשוט התאמנתי על קפיצות רגילות, כדי לשפר את היכולת הארובית שלי. והיום התחשק לי קצת טכניקה של כפולים. אז עשיתי. הצלחתי לקפוץ ברצף 10 כפולים! ואני גאה בעצמי. כמובן שזה בא בין כמויות לא קטנות של כשלונות, ומה שהפסיק אותי בסוף יותר מכל זו התחושה הלא נעימה של החבל פוגע ברגליים שלי כשאני לא מצליחה.

אחר כך התחשק לי צעדי ענק. כבר הספקתי לשכוח שקפצי היום – נזכרתי רק כשראיתי שאני לובשת חולצת ספורט.  תכננתי 3 דקות הפסקה בין הסטים, אבל זה עבד רק במידה חלקית. היו לי בעיות עם מדידת הזמן. בפעם הראשונה פשוט לא שמתי לב לשעון, ונחתי שלוש וחצי דקות. אחר כך הסטופר סירב להתאפס, אז יצא לי בערך שלוש דקות. אחרי זה הסטופר אומנם סירב להתאתחל, אבל הסכים לעצור ולהמשיך, אז פשוט מדדתי זמן בכפולות של שלוש.

התוצאה היא שמונה סטים של 20 צעדים. שיפור של כמעט 50% מהפעם הקודמת שבדקתי, ובנוסף לכך השרירים שלי מרגישים משמעותית פחות עייפים משהרגשתי בסוף הפעם ההיא. אבל אחרי הפעם ההיא השרירים שלי היו תפוסים יומיים, ואני עדיין מקווה ששלי לא יתפסו בכלל. לכן לא המשכתי (וגם כי נמאס לי). עם זאת, ההשוואה היא לא מדוייקת, כי את מאה הצעדים ההם עשיתי ללא הפסקות כמעט בכלל בין הסטים.

מעניין לראות שאחרי הצעדים עם משקל אתמול, היום הצעדים היו קלילים בהרבה. ביצעתי אותם מהר יותר באופן טבעי, בשני הסטים הראשונים. אחר כך האטתי מעט בכוונת תחילה, ועדיין המהירות שלי הייתה מהירה יחסית. זו בברור תוצאה של הוצאת "העז" של המשקל העודף, שאחריו צעדי ענק רגילים נראים ממש פשוטים. מצד שני, פגיעה מסויימת בטכניקה הייתה. קטנה, ובכל זאת…

אני מתכננת לכתוב מתישהו – אולי אפילו היום – פוסט על אמצעי מדידה כתמריצים, ועל ההשפעות הבלתי מכוונות שלהם, ואני אכלול את זה בתור דוגמא.

אולי גם זה שמצאתי מקום צעידה שלא דורש ממני לספור צעדים השפיע (חמש צעדים לשם, חמש חזרה. שני סיבובים לשם וחזרה הם 20 צעדים) – יכולתי לשמוע מוזיקה שהמריצה אותי ללכת מהר יותר, אבל גם גרמה לי פחות להשתעמם.

אימון יומי 17/05/16 – מתח וצעדי ענק עם משקל

6-10-8-8-12 נגטיבים. בגלל שהיה לי קל יחסית באימון הקודם, החלטתי הפעם להקפיד במיוחד על הטכניקה בנגיטיבים, ולרדת שלוש שניות כל פעם. ודי הצלחתי. כלומר, חוץ מאיזה פעמיים, באמת ירדתי באיטיות ראויה לציון.  עדיין שמרתי על שלוש דקות הפסקה, ובסוף האימון היה קשה ממש.

הפעם זכרתי לעשות חימום, אבל לא עשיתי את החימום הארוך והמעצבן, אלא חימום רגיל של סיבובי ידיים וכתפיים, בלי תשעה חלקים שונים, שכוללים מתיחות לרגליים ועוד דברים מוזרים ולא קשורים.

אימון הבא שתי דקות מנוחה בין הסטים?

בנוסף לכך, יש לי תחושה שעור כף היד שלי מגיב טוב יותר עכשיו. כנראה בזכות ההתרגלות להרבה נגטיבים, וחמאת השיאה שלי, שמתפקדת כקרם ידיים מצויין.

אחרי האימון כמה זמן לא התחשק לי להמשיך להאתמן, אבל אחרי עשר דקות כן התחשק לי, אז המשכתי. נזכרתי ברצון שלי לעשות צעקי ענק עם משקל. אומנם להחזיק מעל הראש כדור כוח ששוקל 11 קילוגרם אחרי אימון מתח זה מעבר ליכולתי, אבל אף אחד לא מפריע לי לשים משקל על הגב. וזאת עשיתי. האימון היה קליל, כי לא היה לי מצב רוח להמשיך, וגם כמידה של זהירות. שמתי בתיק גב חמישה קילוגרם, ועשיתי 20 צעדי ענק.

שמתי לב לכך שהפסיעות שלי משמיעות קול רם יותר, כלומר אני נוחתת פחות ברכות. ובאופן כללי, בפעם הבאה אהיה פחות זהירה עם המשקלים ואוסיף יותר מחמישה קילוגרם.